להגיד בבוקר חסדך
"בוקר" ו"לילה" הם לא רק זמנים ביממה, אלא שני מצבים בחיי האדם: זמן שבו הכל ברור, וזמן שבו הכל מעורבב.
דוד המלך אומר במזמור של יום שבת: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". מהו ההבדל בין בוקר ללילה? "בוקר" מלשון "ביקור" – זמן שהדברים ברורים ומאירים, שאפשר להבחין בין דבר לדבר. "לילה", לעומת זאת, נקרא גם "עֶרֶב", מלשון עִרבּוּב: הדברים מעורבבים, לא ברורים, קשה לבקר ולהבחין.
וכך גם בחיי האדם. יש זמנים של "בוקר": הכל טוב, הכל ברור, אין שאלות, האדם רואה בעיניו את החסד שהקדוש ברוך הוא נותן לו, והוא שמח שמחה גדולה. אלה זמני חסד, זמנים ששופעים ומאירים.
ויש זמנים של "לילה": קושי, עצבות, חושך. הדברים אינם ברורים, ועוברים על האדם דברים לא פשוטים. באותם זמנים אי אפשר לראות בעיניים את החסד – זה לא נראה כמו מצב של חסד, אלא כמו מצב של דין וצמצום. אז נדרש כוח אחר, גבוה יותר: כוח האמונה, שהוא למעלה מן השכל. "אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" – להאמין, בלי לראות ובלי להרגיש, שגם זה לטובה, וגם זה ממנו יתברך.